אם הגעתם לכאן, כנראה שהמילה "פוליאמוריה" צפה לכם איפשהו. אולי בשיחה עם חברים, אולי בכתבה שקראתם, או שאולי פשוט משהו בלב מרגיש שהמודל המוכר של "אחד על אחת לנצח נצחים" הוא לא הסיפור המלא. יכול להיות שזה מרגש, יכול להיות שזה מבלבל, וזה לגמרי בסדר. המטרה שלנו כאן ב-OPEN HEARTS היא בדיוק זו: להנגיש את המידע, לעשות סדר, ולתת לכם הצצה לעולם שלם של אפשרויות.
אז מה זה בעצם אומר, פוליאמוריה? בתכל'ס, הפירוש הכי פשוט הוא "ריבוי אהבות". היכולת והרצון לקיים מערכות יחסים רומנטיות ואינטימיות עם יותר מאדם אחד, וכל זה קורה בידיעה, בהסכמה ובשקיפות מלאה של כל המעורבים. זה לא "יחסים פתוחים" במובן הקלאסי שמתמקד בעיקר במין, וזה בטח לא בגידות. הלב של הפוליאמוריה הוא הקשר הרגשי. האמונה שאפשר לאהוב כמה אנשים במקביל, ושאהבה לאחת לא גורעת מהאהבה לאחרת. כמו שיש לכם כמה חברים טובים, וכל אחד ממלא תפקיד אחר בחיים שלכם, כך גם באהבה.
הקהילה הפוליאמורית בישראל: איך זה עובד?
פעם, לא כל כך מזמן, הקהילה הפוליאמורית בישראל הייתה בעיקר מיתוס אורבני. כמה פורומים נידחים, ומפגשים של קומץ אנשים שידעו לשמור סוד. אבל בעשור האחרון, משהו השתנה. הקהילה יצאה מהארון, והיום היא חיה ונושמת, בעיקר במרחבים הדיגיטליים.
איפה מוצאים אותם?
•קבוצות פייסבוק: זה הלב הפועם של הקהילה. קבוצות כמו "פוליאמוריה, יחסים פתוחים – הקבוצה המאוחדת" הן המקום המרכזי לשיח, שיתוף, התייעצויות, וגם למציאת אירועים ומפגשים. ישנן גם קבוצות נוספות, חלקן ממוקדות יותר בהיכרויות וחלקן בשיח.
•טלגרם ו-WhatsApp: קיימות קבוצות קטנות ואינטימיות יותר, לרוב מגיעים אליהן דרך היכרות בקבוצות הפייסבוק הגדולות.
•מפגשים (מאנצ'ים): הקהילה לא נשארת רק אונליין. באופן קבוע מתקיימים מפגשים חברתיים בבתי קפה, פארקים או ברים. אלו מפגשים "וניליים" (כלומר, לא מיניים), שכל מטרתם היא להכיר את האנשים שמאחורי הפרופילים, לדבר, לצחוק ופשוט להיות יחד.
הקהילה הישראלית עברה דרך ארוכה. מהתארגנויות קטנות ומחתרתיות בתחילת העשור הקודם, היא הפכה לקהילה מגוונת עם נוכחות ברורה. היום אפשר למצוא בה אנשים מכל קצוות הארץ, הורים, רווקים, זוגות, אנשי הייטק, אמנים וסטודנטים. המשותף לכולם הוא הרצון לחיות את האהבה שלהם באופן כן ואותנטי.
פוליאמוריה בעולם: מה שונה?
בעוד שבישראל הקהילה עדיין נחשבת יחסית קטנה ואינטימית, בעולם, ובעיקר בארצות הברית ובאירופה, פוליאמוריה כבר נכנסה למיינסטרים. זה בא לידי ביטוי בכמה אופנים:
•אפליקציות ייעודיות: בעולם יש מגוון רחב של אפליקציות היכרויות שמיועדות ספציפית לקהילה הלא-מונוגמית, כמו Feeld, #open, ו-PolyFinda. גם אפליקציות ותיקות כמו OkCupid הפכו לידידותיות מאוד לפוליאמורים, עם אפשרויות להגדיר את מבנה היחסים בפרופיל.
•נראות בתקשורת: פוליאמוריה היא כבר לא נושא לכתבות צבע איזוטריות. היא מופיעה בסדרות טלוויזיה, בסרטים ובספרים, מה שמנרמל את הרעיון ומנגיש אותו לקהל רחב.
•אקטיביזם וזכויות: במקומות מסוימים, כמו אוסטרליה, קמו ארגונים (כמו Polyamory Action Lobby) שפועלים למען זכויות משפטיות והכרה באנשים ומשפחות פוליאמורים. זהו שלב שהקהילה בישראל עדיין לא הגיעה אליו באופן מאורגן.
בגדול, התחושה היא שבעולם המערבי, פוליאמוריה היא כבר לא "תופעה" אלא פשוט עוד דרך לחיות. השיח פתוח יותר, המשאבים רבים יותר, והקבלה החברתית רחבה יותר.
ומה עם אלוהים? פוליאמוריה ודת
זו שאלה מורכבת, וחשוב לעשות פה הבחנה קריטית: פוליאמוריה אינה פוליגמיה. פוליגמיה, ריבוי נישואין (לרוב של גבר אחד עם כמה נשים), היא מוסד דתי-חברתי שקיים בדתות מסוימות, כמו האסלאם והיהדות ההיסטורית (כן, גם אצל אברהם, יעקב ודוד). פוליאמוריה, לעומת זאת, היא בחירה אישית במבנה יחסים שוויוני המבוסס על אהבה והסכמה, ולא על חוק דתי.
רוב הדתות המונותאיסטיות הממוסדות כיום מקדשות את המונוגמיה. לכן, עבור אנשים דתיים, החיבור בין אמונה ופוליאמוריה יכול להיות מאתגר ומלא בהתמודדויות. עם זאת, הקהילה הפוליאמורית בישראל, כמו החברה הישראלית כולה, היא פסיפס אנושי מגוון. תמצאו בה אנשים חילונים, מסורתיים וגם דתיים, יהודים וערבים, שמוצאים את הדרך האישית שלהם לשלב בין עולמם הרוחני לבין האופן שבו הם בוחרים לאהוב.
מילת סיום, מהלב
המסע אל תוך עולם הפוליאמוריה הוא קודם כל מסע של גילוי עצמי. הוא דורש תקשורת רדיקלית, כנות אמיצה, והמון עבודה פנימית על נושאים כמו קנאה, ביטחון עצמי וניהול ציפיות. זה לא תמיד קל, אבל עבור רבים, התגמול הוא עצום: היכולת לחיות חיים מלאים יותר, לאהוב ללא פשרות, ולבנות קשרים עמוקים ומשמעותיים המבוססים על חופש, אמון וכבוד הדדי.
אם משהו מכל זה מהדהד בכם, אתם במקום הנכון. קחו את הזמן, תמשיכו לקרוא, תצטרפו לאחת הקהילות, ובעיקר – היו סקרנים. יכול להיות שתגלו עולם שלם.
נתראה בשטח. ❤️